חפש

חוק חופשה שנתית

עיקרי חוק חופשה שנתית:
 
 
 
 
 
 
 
 
 

אורך החופשה:

 

מספר ימי החופשה להם זכאי העובד נקבע עפ"י ותק עבודתו במקום העבודה:

 

עבור כל אחת מ 4 השנים הראשונות- 16 ימי חופשה.

עבור השנה החמישית- 16 ימי חופשה.

עבור השנה השישית- 18 ימי חופשה.

עבור השנה השביעית- 21 ימי חופשה.

מהשנה השמינית והלאה- יום חופשה נוסף לכל שנת עבודה, עד למקסימום של 28 ימים.

 

צבירת חופשה:

 

1. במידה והיו יחסי עובד-מעביד לאורך כל שנת העבודה:

 

עובד שעבד לפחות 200 ימים יהיה זכאי למלוא ימי החופשה המגיעים לו לפי הוותק.

עובד שעבד פחות מ 200 ימים יהיה זכאי לחלק היחסי של ימי החופשה. (במקרה שהחלק היחסי כולל חלקי ימים, יש להתייחס למספר הימים המלאים בלבד).

 

2. במידה והיו יחסי עובד-מעביד במשך חלק משנת העבודה בלבד:

 

 עובד שעבד לפחות 240 ימים יהיה זכאי למלוא ימי החופשה המגיעים לו לפי הוותק.

עובד שעבד פחות מ 240 ימים יהיה זכאי לחלק היחסי של ימי החופשה. (במקרה שהחלק היחסי כולל חלקי ימים, יש להתייחס למספר הימים המלאים בלבד).
 

עובד חייב לנצל בכל שנה לפחות חופשה רציפה אחת של שבעה ימים. את ימי החופשה העודפים על שבעה ימים אילו ניתן לצבור, בהסכמת המעביד, למשך שנתיים.

 

חופשה לעובד זמני:

 

עובד שעבד פחות מ75 ימים רצופים אינו זכאי לחופשה אלא יקבל תמורת חופשה בערך של 4% משכרו.

 

ימי עבודה יחשבו כרצופים גם אם חלה הפסקה הנובעת מ:

 

  1. שירות מילואים.
  2. יום המנוחה השבועי או חג שאין עובדים בו, אם עפ"י חוק ואם עפ"י הסכם או נוהג.
  3. חופשה עפ"י חוק או בהסכמת המעביד.
  4. שביתה או השבתה.
  5. תאונה או מחלה.
  6. ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עובדים בהם.
  7. הפסקה ארעית ללא ניתוק יחסי עובד-מעביד.
  8. אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום.

     

     

    חישוב ימי חופשה:

     

    בספירת ימי החופשה של העובד ("ניצול חופשה") לא יילקחו בחשבון הימים הבאים: 
    1. ימים בהם שירת העובד בשירות מילואים
    2. ימי חג שאין עובדים בהם, אם לפי חוק ואם לפי נוהג
    3. ימי חופשת-לידה
    4. ימים שבהם העובד אינו מסוגל לעבוד, מחמת תאונה או מחלה
    5. ימי אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג אין עובדים בהם
    6. ימי שביתה או השבתה
    7. ימי הודעה מוקדמת לפיטורין, אלא אם עלו על 14 יום
      

     

     

     

    דמי חופשה:

     

    השכר עבור ימי החופשה יחושב לפי השכר שהיה משולם לעובד על עבודתו הסדירה בימים אילו, למעט החזר הוצאות. שכר זה ישולם במועד שבו היה משולם לו עבד העובד בימים אילו, אך במקרה של חופשה רצופה הנמשכת שבעה ימים לפחות, רשאי העובד לבקש שהשכר ישולם לכל המאוחר יומיים לפני תחילת החופשה.

     

    עובד שעבד בשכר בימים שדווחו כימי חופשה לא יהיה זכאי לתשלום דמי חופשה עבור ימים אילו.

     

     

    פדיון חופשה

     

    במקרה שעובד חדל לעבוד ולזכותו ימי חופשה צבורים, על המעביד לשלם לו פדיון חופשה בסכום השווה לדמי החופשה שהיו משולמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.